צפיפות משנן - אבחון
ד“ר עודד יצחקי DMD, MA והדס לויט ישראלי RDH
הקדמה
צפיפות משנן (Dental crowding) מוגדרת כפער בין גודל השיניים לבין אורך קשת המשנן. כלומר, מצב שבו אין מקום בקשת לכל השיניים ונוצרת אי־סדירות בקשת המשנן, המתבטאת לרוב באזור החותכות (Incisors irregularity).
בסקר שבוצע במדגם מייצג של האוכלוסייה האמריקנית נמצא כי צפיפות שיניים הינו ליקוי הסגר השכיח ביותר, והוא מופיע בלמעלה מ־%50 מהפרטים באוכלוסייה (צפיפות בקשת התחתונה שכיחה יותר מצפיפות בקשת העליונה). כמו כן, מתוצאות סקר זה וממחקרים נוספים עולה כי שכיחות הצפיפות עולה עם הגיל . תיאוריות רבות מנסות להסביר את העלייה בשכיחות הצפיפות בדורות האחרונים. לפי אחת התיאוריות, צפיפות מתוארת כ“מחלה“ של העידן המודרני, תוצאה של מעבר לצריכה של מזון מעובד, שלעיסתו גורמת לשחיקה פחותה של המשנן. לפי תיאוריה זו, קיים מנגנון טבעי של תזוזה של הטוחנות קדימה וקיצור קשת המשנן, שנועד לפצות על שחיקת השיניים כתוצאה מלעיסת מזון בלתי מעובד. כאשר מתמעטת השחיקה של המשנן (כי מזון מעובד קל יותר ללעיסה), תזוזת הטוחנות קדימה תיצור הצטופפות. הסברים אחרים לצפיפות כוללים הקטנה אבולוציונית בגודל הלסתות, הפרת האיזון של תפקוד הרקמות הרכות, הצטופפות כתוצאה מבקיעת שיני בינה ועוד...
