שיני בינה והשפעתן על יציבות הסגר ותוצאות הטיפול האורתודונטי
הספרות המקצועית חלוקה על מידת השפעה של שיני בינה על הופעות צפיפות תחתונה, הקליניקה מראה השפעה, מתרפאים מתלוננים על תזוזות שיניים במהלך ביקעת שיני בינה, שיניי בינה הבוקעות באופן תקין וללא הפרעה אינן גורמות בעיה, לצערנו רק ב20% מהמקרים.
רבים בדקו בשנים באחרונות את הקשר בין בקיעת שיני הבינה לבין הצטופפות השיניים הקדמיות (תופעה הנקראת "הצטופפות מאוחרת").
המסקנה החד משמעית כיום היא שתופעת ההצטופפות קיימת גם כאשר אין שיני בינה בכלל והלחץ שהשיניים האלו מפעילות בזמן בקיעתן אינו גורם ל"דחיפה" של השיניים החותכות.
למרות זאת, יש מקרים רבים בהם אין לשיני הבינה מקום לבקוע ויש צורך לעקור אותן עקב מנח לקוי ו/או דלקות חוזרות. במידה ושן הבינה הכלואה היא בעלת קרבה מסוכנת לעצב וחשש לפגיעה בו במהלך העקירה הכירורגית ניתן להשאירן במקומן תוך מעקב של רופא שיניים אחר מצבן.
אין כל מניעה לבצע טיפול אורתודונטי ליישור השיניים הקדמיות גם כאשר שיני הבינה לא נעקרות ובכל מקרה מומלץ בסוף הטיפול לבצע קיבוע על ידי חוט מודבק בחלק הפנימי של השיניים הקדמיות שיישאר למשך שנים רבות ו/או פלטה ניידת להרכבה בשעות הלילה, כל זאת על מנת למנוע הצטופפות נוספת של השיניים במהלך השנים.